בית המקדש חי בלב כל נשמה יהודית – לא כזיכרון, אלא ככמיהה, חזון, הבטחה. ב"מקדש של אור" , ציירתי את תחושת הכמיהה הקדושה הזו, תוך שילוב של הוד אדריכלי עם אווירה אתרית, כמעט חלומית. המבנה מתנשא בהדר שקט, נוכחותו מקורקעת וגם על-טבעית, כאילו הוא קיים במרחב שבין היסטוריה לנבואה.
יצירה זו, שנוצרה מאקריליק על בד קנבס, בגודל 80×120 ס"מ | 32×47 אינץ', מעניקה לה נוכחות מרשימה אך אינטימית על כל קיר. פלטת הצבעים רכה במכוון – זהב עמום, אבנים בהירות וכחולים עדינים – כדי להעביר תחושה של קדושה ושלווה. השכבות נבנות זו על גבי זו, כל אחת חושפת עומק חדש, בדומה לשכבות המשמעות השמורות בתוך המקדש עצמו.
כאמן יודאיקה המתגורר בירושלים, אני חש עמוקות את חסרונו של בית המקדש. הוא שזור בתפילות, בשירים ובאווירת העיר הזו. ציור זה הוא דרכי לכבד את הכמיהה הקולקטיבית הזו – לתת צורה למשהו שמעבר לעולם הפיזי וחי בעולם האמונה והתקווה.
ציור מקורי זה של חיה קוריץ הוא תוספת עמוקה לכל אוסף של אמנות יהודית או אמנות קודש . הוא מדבר על הזרמים העמוקים ביותר של המורשת והרוחניות היהודית. אני מזמין אתכם לצפות באוסף המלא שלי או ליצור קשר עם הסטודיו שלי בירושלים כדי ללמוד עוד על יצירות אלו ואחרות.