ישנם רגעים שבהם ירושלים מרגישה כאילו היא קיימת בין שני עולמות – הארצי והאלוהי. ב"ירושלים תחת אור המנורה" , רציתי לצייר בדיוק את התחושה הזו. חנוכייה גדולה מתנשאת מעל קו הרקיע העתיק, זוהרה רך וחם, מטיל אור שמימי על הגגות והכיפות שמתחת. פלטת הצבעים עדינה במכוון – זהב עמום, כחול חיוור ולבנדר רך – משום שהסצנה שדמיינתי לא הייתה דרמטית, אלא שלווה עמוקה.
יצירה זו, שנוצרה באקריליק על בד קנבס, בגודל 70×90 ס"מ | 28 אינץ' x 35 אינץ', מעניקה לה נוכחות מרשימה אך אינטימית על כל קיר. כל משיכת מכחול נועדה לעורר את אותה איכות חלומית שבה הגבולות בין הרוחני לפיזי מתמוססים. החנוכייה אינה רק סמל כאן; זוהי נוכחות חיה, תזכורת לאור הנצחי שהנחה את העם היהודי לאורך הדורות.
כאמן יודאיקה המתגורר בירושלים, אני שואב השראה אינסופית מהאופן שבו דימויים קדושים משתלבים בחיי היומיום כאן. ציור זה הוא דרכי לחלוק את החזון הזה – התחושה שמשהו קדוש תמיד מרחף ממש מעלינו, מאיר את הדרך קדימה. זוהי יצירה שמזמינה התבוננות שקטה ומדברת לכל מי שחש את המשיכה של האנרגיה הרוחנית של ירושלים.
אם הציור הזה מהדהד בכם, אשמח לשמוע מכם. אתם מוזמנים לחקור עוד מאוסף אמנות היודאיקה שלי או ליצור קשר עם הסטודיו שלי לקבלת שאלות בנוגע לעבודה המקורית הזו של חיה קוריץ.